יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

מדריך בסיסי לאקרודים

מבנה האקורד
שיטת הסריג והאות:
שיטת הסריג והאות הינה שיטה לסימון התווים באותיות. במסמך זה, ישנו שימוש בשני סוגי הסימון, הן בשמותיהן של התווים ובאות המסמנת אותם. לכן אציג אותה לפניכם, לאלו שאינם מכירים את ההשוואה:
C - דו.
D - רה.
E - מי.
F - פה.
G - סול.
A - לה.
B - סי.
השימוש בשיטת הסריג והאות נפוץ ברחבי העולם ומוסכם על כולם.
**טיפ!! -לנוחיותכם, כתבו השוואה זו על דף או במקום שתוכלו לפנות אליה במשך קריאת המסמך בכדי שלא יהיה צרוך לחזור לתחילת המסמך בכל עט שתזדקקו לה.
פרק ראשון - מבנה האקורד הבסיסי
מג´ור:
אקורד מג´ור פשוט מורכב משלושה צלילים אשר המרווחים ביניהם קבועים וזהים בהתאמה ללא קשר לאצבוע. לכן יש להבין את המרווחים באקורד מג´ור ומינור.
לצורך ההדגמה, ניקח את הסולם דו מג´ור, נפרוש את הסולם ולכל תו ניתן מספר אשר יסמן את דרגתו:
דו רה מי פה סול לה סי (דו(
1 2 3 4 5 6 7 8
נעיף מבט על הצלילים מהם מורכב האקורד דו מג´ור:
דו, מי וסול
כפי שאנו רואים, ניתן לראות שהצלילים דו, מי וסול הם בעצם 1, 3 ו- 5 לפי דרגות הצלילים בסולם, כאשר 1 הוא הצליל אשר יקבע את טונו של האקורד (לכן הצליל 1 נקרא גם בשם טוניקה -T), והצלילים 3 ו-5 יקבעו את גוון האקורד (מינור, מג´ור, מוקטן, מוגדל וכו´).
מה עושה את ההבדל בין מג´ור למינור, או לכל סוג אקורד אחר?
בין הצלילים באקורד ישנם מרווחים קבועים הנותנים לו את גוון הצליל. באקורד דו מג´ור, בין הצליל דו לצליל מי ישנם שני טונים שלמים ובין מי לסול, ישנו טון וחצי. מרווחים אלו למעשה יקבעו שהאקורד שנוגן הינו מג´ור מלא.
לדוגמא, אם ניקח תו אחר כטוניקה במקום דו, ונציב מרווחים אלו, נקבל את פירוק האקורד המגור´י לאותו הצליל:
פה - > שני טון - > לה - > טון וחצי - > דו. (פה מג´ור).
סיb - >שני טון - > רה - > טון וחצי - > פה. (סי במול מג´ור).
וכך הלאה, עם כל צליל אשר יבחר. שמירה על מרווחים אלו בעת הנגינה, כאשר מגיעים לתו השורש תיצור אקורד מג´ורי.

מינור:
כעט ניקח את הסולם המקביל לדו מג´ור, לה מינור.
** הסולמות לה מינור ודו מג´ור הם מקבילים - כלומר, לכל סולם מג´ורי ישנו סולם מינורי המקביל לו, וזאת נקבע ע"י סימני ההעתק שבסולם (כמו הבמולים או הדיאזים אשר נמצאים בו) כלומר, הצלילים אשר יהיו בסולם המג´ורי, יופיעו גם בסולם המינורי, ללא הבדלים כלל וכלל, אך דרגות הצלילים יהיו שונות והטוניקה תשתנה - לכן אנו מקבלים גווני מוזיקה וצלילים שונים בין הסולמות.
לדוגמא - בסולם סול מג´ור, ישנו דיאז אחד, והוא פה דיאז. אם נסתכל על הסולם המקביל לסול מגור, מי מינור, אנו נראה שאכן, גם בסולם מי מינור מופיע אך ורק דיאז אחד, ואף הוא פה דיאז - לכן, ההקבלה מותאמם לפי סימי ההעתק (בשמם המוסיקלי) ונגינת הסולם המקביל לסולם שבו מנגינה מסויימת נמצאת, או שיר כלשהו, יכולה להפיק תוצאות שונות ומעניינות - אך לא מנוגדות. ניגון הסולם המקביל יתקבל ויתן גוון הפכפך.
בירור הסולם המקביל, למינור או למג´ור, ניתן לעשות כך:
ממינור למג´ור - לוקחים מתו השורש טון וחצי למעלה.
ממג´ור למינור - לוקחים מתו השורש טון וחצי למטה.
או:
ממינור למג´ור - מתו השורש (לה) עולים שלושה צלילים בהתאם לצלילי הסולם כמובן, כאשר כוללים את תו השורש, כלומר: לה, סי, דו - דו הינו אכן הסולם המג´ורי המקביל ללה מינור.
ממג´ור למינור - מתו השורש (סול) יורדים שלושה צלילים בהתאם לצלילי הסולם, כאשר כוללים את תו השורש: סול, פה#, מי - מי הינו אכן הסולם המינורי המקביל לסול מג´ור.
השורשים הנ"ל נלקחו לצורך המשך ההסבר, וניתן לעשות העברה זאת מכל תו טוניקת הסולם הנבחר.
כפי שנאמר קודם לכן, הדבר הקובע את גוון האקורד הם הצלילים 3 ו-5 והמרווחים בין צלילי האקורד, לכן, נבדוק את מרווחי האקורד המינורי, כפי שעשינו לאקורד המג´ורי.
סולם לה מינור:
לה סי דו רה מי פה סול (לה)
1 2 3 4 5 6 7 8
הצלילים המרכיבים את האקורד המינורי לה מינור (1, 3, 5):
לה, דו ומי (וחזרה על תו השורש).
כעט נבדוק מה הם המרווחים בין הצלילים: בין לה לדו, ישנו טון וחצי ובין דו למי ישנם שני טונים שלמים.
לדוגמא (ניקח את שני השורשים אשר לקחנו בדוגמאות המג´ור, לצורך ההבנה):
פה - > טון וחצי - > להb - > שני טון - >דו. (פה מינור).
סיb - >טון וחצי - > רהb - > שני טון - >פה. (סי סמול מינור).
ישנו שוני ברור בין שני סוגי האקורדים העיקריים (מג´ור ומינור כמובן). ניתן לראות זאת אם נבדוק את השוני במרווחים ביניהם.
מג´ור - 1 - > שני טון - > 3 - > טון וחצי - > 5.
מינור - 1 - > טון וחצי - > 3 - > שני טון - > 5.
למעשה, אלו הם תבניות קבועות, והבנתם תיתן את הבסיס לכל בניית אקרוד או פירוקו. הבנת הדרך בה בנוי אקורד אף תיתן יכולת התמצאות לגילוי סולמות וניתוח יצירות שונות מאוחר יותר, בהמשך הדרך.

פרק שני - דרגות נוספות
הדרגה החמישית:
הדרגה החמישית באקורד, או בשמה המוסיקלי המקצועי, "דומיננטה", למעשה היא הדרגה המשלימה את תו השורש, ואף בדר"כ תתאים לכל אקורד שינוגן, בין אם הוא מינורי או מג´ורי וזאת מפני שבשני סוגי האקורדים, המרווח בין הצליל ה-1 לצליל ה-5 הוא קבוע בשני סוגי האקורדים (הצליל ה - 5, מהצלילים 1, 3 ו-5 הוא הדומיננטה).
אם נסתכל על תבניות האקורדים:
מג´ור - 1 - > שני טון - > 3 - > טון וחצי - > 5.
מינור - 1 - > טון וחצי - > 3 - > שני טון - > 5.
אנו יכולים לראות, שבסופו של דבר, המרווח בין 1 ל- 5 הוא שלושה טון וחצי בשני סוגי האקורדים.
לכן, ההבדל המשמעותי בין האקורדים הללו הוא הדרגה השלישית באקורד, הדרגה ה -3 היא שתקבע אם האקורד יהיה מינורי או מג´ורי, לכן נגינת שני הצלילים 1 ו-5 באקורד מינור, או מג´ור (בהתאמה לתו השורש כמובן), תתאים.
הבנת חשיבותה של הדרגה החמישית חשובה. הדרגה החמישית הינה משלימה את הדרגה הראשונה, ונגינתה תמיד תתן תחושה של התאמה, בין אם זה פירוק אקורד, או כל ריף נגינה, אשר יכלול בחובו את שני הצלילים הללו.
בסופו של דבר, על הנגן להחליט כיצד ינגן וסוג נגינתו יקבע את גוון הסולו, קטע מוזיקלי או אף שירתו.
הדרגה השביעית:
כעט נחקור את הדרגה השביעית ומשמעותה.
לא מעט רואים אקורדים כגון C7 או Dm7 וכו´... מהוא ה - 7 הזה?
ובכן, נחזור לחלוקת הסולם לדרגות, וננסה להבין את משמעות הדרגה השביעית:
דו רה מי פה סול לה סי (דו)
1 2 3 4 5 6 7 8
או סולמו המינורי המקביל
לה סי דו רה מי פה סול (לה)
1 2 3 4 5 6 7 8
למעשה, הדרגה השביעית הינה עוד צליל שמוסיפים לאקורד להוספת גוון שונה לאקורד, הכל לפי אוזן הנגן ובחירתו.
כבר הבנו שאקורד כלשהו בנוי משלושה דרגות, מתו השורש, והם 1, 3 ו - 5, וכעט פשוט נותר להוסיף את הדרגה השביעית, אך כאן ישנה בעיה, מכיוון שבאקורד מג´ורי 7 או בשמו המוסיקלי, "ספטאקורד" מג´ורי, ישנה סטיה בדרגה השביעית של האקורד, לדוגמא:
בדו מג´ור 7 (C7), הצלילים הם: דו, מי, סול ו- סי במול. מדוע סי במול, כאשר בסולם דו מג´ור, הדרגה השביעית היא סי רגיל? (סי בקר), ובכן, מפני שזהו אקורד מג´ור שבע רגיל, ודרגותיו הם אכן אלו, וזוהי אינה טעות.
כעט אנו נכיר את הסיבה לשוני זה, מכיוון שישנו עוד סוג של ספטאקורד, והוא האקורד 7 המג´ורי הגדול, או בשמו הלועזי : Major7, לדוגמא: האקורדים C7 ו - Cmajor7 הם שונים!! - נא לשים לב, מכיוון שכאן בא ה"תיקון" לבעיה בספטאקורד הקודם שעליו דיברנו.
כפי שאמרנו, הצלילים באקורד C7 הם: דו, מי, סול ו - סי במול אשר בעצם סוטה מהסולם הרגיל.
עכשיו נפנה למגו´רי 7 הגדול, Cmajor7, וצלילו הם: דו, מי, סול ו- סי. כאן, הדרגה השביעית כפי שהיא בסולם, או ניתן להבין זאת כמוגדלת, מכיוון שהאקורד 7 המג´ורי הקודם ו"הבעייתי" הינו בעצם האקורד הרגיל.
למעשה, ההבדל בין שני אקורדים אלו הוא שוב, המרווח שבין הצלילים, אם הפעם, בין הצלילים 5 ו-7. מבלבל, לא?
בוא נראה את התבנית:
ספטאקורד מג´ורי - 1 - > שני טון - > 3 - > טון וחצי - > 5 - > טון וחצי - > 7.
ספטאקורד מג´ורי גדול - 1 - > שני טון - > 3 - > טון וחצי - > 5 - > שני טון - > 7.
עכשיו, הבא נבדוק את הספטאקורד המינורי.
באקורד זה למעשה, אין סטיה, שוני או כל בילבול שהו, והינו פשוט ביותר. לצלילים 1, 3 ו-5 פשוט מוסיפים את הדרגה השביעית המותאמת לו לפי הסולם.

לכן, Am7 יהיה בנוי מהצלילים: לה, דו, מי וסול. פשוט וקל.
תבנית האקורד 7 המינורי:
ספטאקורד מינורי - 1 - > טון וחצי - > 3 - > שני טון - > 5 - > טון וחצי - > 7.
**לפעמים, בג´אז בעיקר, האקורד ספטאקורד גדול, מסומן כמשולש קטן ליד שם האקורד, או אות השורש

פרק שלישי - אקורדים מנחים
ובכן, למעשה כיסינו את רוב הבסיס להבנת האקורדים, וכעט, כל שנותר הוא ללמוד את השאר, וזה למעשה לפי ההנחיות שניתנות לך בקטע המנוגן (וזאת לדעת לבנות את האקורד הדרוש לפי צלילו או לפרקו).
בוא נראה כמה דוגמאות לכך:
מהו למעשה האקורד Fmajor79??
האקורד הספטאקורדי הגדול, פה בתוספת פשוטה של הדרגה התשיעית, רגע.. ממתי יש דרגה תשיעית לסולם? למעשה, כאשר מסומנת דרגה שכזאת, זוהי בעצם חזרה על הדרגות אשר נמצאות בסולם, אך אוקטבה מעל:
פה סול לה סיb דו רה מי (פה) סול לה סיb דו רה מי (פה)
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15
עכשיו זה מובן?
אז האקורד פה ספטאקורדי גדול 9, בנוי מהצלילים: פה, לה, דו, מי ו-סול.
עכשיו זה פשוט, לא? וכך גם עם האקורדים 11 או 13 למיניהם.
לעיתים, אנו נתקלים גם הבנחיות מסובכות שכאלו, כמו - : D7b5 או, אם זה לא מספיק, אז ישנם גם המגעילים הללו: Amajor#5b13
זהו בעצם "ספר הנחיות" פשוט שכזה, רק צריך לשבור קצת את הראש בהקשר להנחת האצבעות במקומות הנכונים בעט ניגון האקורד או פירוקו.
רק לצורך הביטחון - # - דיאז, מסמן לעלות חצי טון.
b - במול, מסמן לרדת חצי טון.
כעת, כאשר יש את המושגים, יש לפעול ע"פיהם כדי לסדר את הדרגות ואת ההסברים. למעשה, כאשר אתה מקבל אקורד שכזה: D7b5 אתה רק צריך להבין מה הוא בעצם אומר, וכאן הוא אומר:
"להוריד את הדרגה החמישית באקורד רה ספטאקורדי חצי טון למטה".
או באקורד Amajor#5b13, מה הוא אומר כאן?
"באקורד לה ספטאקורדי גדול, תעלה את הדרגה החמישית חצי טון למעלה ואת הדרגה ה13, תוריד חצי טון", זה הכל - כמובן שעם הזמן מתרגלים לפקודות והתהליך יהיה פשוט יותר.
כעת נעבור לכמה אקורדים עם שמות, אשר את ההסברים להם צריך ללמוד ולזכור, כי הם אינם מופיעים כהוראה אלא מוסכמים ומוכרים בכל העולם כפי שהם, בשמם.
נכיר ארבעה אקורדים:
(Aug (Augumented - אקורד המורה על הוספת חצי טון לדרגה החמישית באקורד. (יכול להופיע כך: A aug, Dm aug, וכו´).
(Dim (Diminished - חצי מוקטן - אקורד המורה להקטין את הדרגות 3, 5 ו-7 בחצי טון.
מוקטן - אקורד המורה להקטין את הדרגות 3 ו-5 בחצי טון. אקורד זה מופיע עם עיגול קטן לצידו, ונקבע לפיו אם הוא מוקטן או חצי מוקטן:
כאשר העיגול עומד ללא הפרעה, זהו אקורד מוקטן.
כאשר ישנו קו החוצה את העיגול, זהו אקורד חצי מוקטן.
Sus - אקורד המורה לביטול הדרגה הראשונה או השלישית, ובמקומם לשים את הדרגה השניה או הרביעית - בהתאם לשם האקורד, כלומר, Sus2 מורה להחליף את הדרגה הראשונה בשניה, Sus4 מורה להחליף את הדרגה השלישית ברביעית לדוגמה: D Sus2 - מי{במקום רה}, פה, לה.
Fm Sus4 - פה, לה#{במקום סול#},דו.
Add - פשוטו כמשמעו, הוסף.
לעיתים אנו נתקלים במורי דרך נוספים (זה ממש כמו ללמוד נהיגה, לא?).
אקורדים, אשר מסמלים באיזה בס להשתמש באקורד במקום בתו השורש, ולהשאירו כאותו אקורד, לדוגמא:

C7/G - הוראה זאת מורה לנגן את האקורד ספטאקורד דו, עם בס סול. הבס אשר מופיע בדר"כ, אך לא תמיד, מופיע כאחד מהצלילים באקורד, וזה גם נקרא היפוך אקורדים.
לכן, פירוק האקורד יופיע כ: סול, סי, דו, מי. זהו אותו אקורד, דו ספטאקורדי, אך הצליל הראשון שאותו מנגנים הוא סול.
וכך עם כל אקורד שהו: F#major7/A, Bm/F וכו´...
פרק רביעי - דרגות הסולמות
כעת, לסיום, נדון על הדרגות בסולמות מג´ור ומינור קצת יותר לעמוק, בכדי להבין את חלוקת האקורדים בהם.
לכל דרגה בסולם, ישנו אקורד המותאם לו, לפי סימני ההעתק המופיעים הסולם, אך גם סוג האקורד מתואם לכל דרגה. בואו נחלק הפעם את הסולם סול מג´ור בדרך אחרת ולכל דרגה, נתן את שלושת דרגות האקורד, בהתאמה לסולם:
סול מג´ור
1 סול - סול, סי, רה (מג´ור - בדוק מרווחים ע"פי התבניות)
2 לה - לה, דו, מי (מינור - בדוק מרווחים ע"פי התבניות)
3 סי - סי, רה, פה# (מינור)
4 דו - דו, מי, סול (מג´ור)
5 רה - רה, פה#, לה (מז´ור)
6 מי - מי, סול, סי (מינור)
7 פה# - פה#, לה, דו (מוקטן - בדוק מרווחים ע"פי פרק האקורדים המנחים)
8 (סול) - סול, סי, רה (מג´ור)
למעשה, ניתן לראות כאן שבסולם סול מג´ור, רק שלוש מין הדרגות שבו, הם באמת מג´וריות והן 1, 4 ו-5 וכל השאר מינוריות - פרט לשביעית, שהיא הינה מוקטנת. כאן למעשה, אנו רואים הבחנה בין דרגות האקורד לדרגות הסולם.
דרגותיו של האקורד, אינם כדרגותיו של הסולם, אך תלויות בחוקיו וסימניו... לדוגמא:
ניקח את הדרגה השביעית בסולם ונבנה לה את הדרגות 1, 3 ו-5.
ללא כל התחשבות בסולם, היינו מקבלים את הצלילים: פה#, לה#, דו# וזהו אקורד פה דיאז מג´ור... דבר אשר היה נכון אם היינו נמצאים בסולם פה דיאז. אך כאן אנו נמצאים בסולם סול מג´ור, והצלילים לה# ודו# לא קיימים בו.. לכן, ניגון האקורד פה# או כל אחד מצלילו השונים (פרט לפה# אשר קיים בסולם) יגרום לזייוף ואי התאמה. לכן, יש להתייחס לחוקי הסולם ולהשתמש בצלילו וכך יהיו דרגותיו של האקורד פה# בסולם סול מג´ור: פה#, לה, דו.. וכפי שנאמר, מוקטן מורה על הורדת הדרגות 3 ו-5 כחצי טון למטה, ואכן, זה מה שקורה כאן, ואנו מקבלים את האקורד פה# מוקטן (F#dim).
לכן, בניית דרגות האקורד, קשורות הקשר הדוק לצלילי הסולם. סטייה מצלילים אלו, יגרמו לאי התאמות, או טנשנים (Tensions) אשר השימוש בהם ניכר במוזיקת הג´אז.
אנו נראה הקשר דומה מאד לדרגות הסולם המינורי - במקרה זה, הסולם המקביל לסול מג´ור, מי מינור:
מי מינור
1 מי - מי, סול, סי (מינור(
2 פה# - פה#, לה, דו (מוקטן(
3 סול - סול, סי, רה (מג´ור(
4 לה - לה, דו, מי (מינור(
5 סי - סי, רה, פה# (מינור(
6 דו - דו, מי, סול (מג´ור(
7 רה - רה, פה, לה (מג´ור(
8 (מי) - מי, סול, סי (מינור(
אף בסולם המינור, הדרגות היחידות שהן באמת דרגות מינוריות הן הדרגות 1, 4 ו-5 והשאר מג´וריות.. פרט לדרגה השניה, שהינה מוקטנת.. והכל לפי כללי הסולם.
אם ניצור השוואה בין הסולמות, נראה, שאכן הדרגות השונות, אשר צליל השורש זהה, מכילות את אותם האקורד, עוד דבר המורה על הסולמות כסולמות מקבילים, לכן הדרגה השניה בסולם המינורי, והדרגה השביעית במג´ורי, הינם שניהם בדוגמא זאת פה#, ולכן הן מוקטנות.
חוקים אלו יתקיימו עבור כל סולם שיבחר, בין הוא מינורי או מג´ורי, כמובן בהתאמה לסוג הסולם.
חוקי מבנה האקורד תקפים לכל סוגי האקורדים הקיימים, מעוותים ככל שיהיו. חוקים אלו או דומים להם, עקב השינויים, יראו בכל אקורד.
אין לצפות להבנה מלאה של כל מסמך זה ע"י קריאה ראשונית, מכיוון שזהו חומר אשר דורש זמן, תירגול ועבודה רבה על חוקים אלו אך הבנתו משתלמת.
בסיסטים, גיטריסטים, קלידנים, נשפינים וכל אדם אשר עוסק במוזיקה.. אלו הם הדברים הבסיסיים עליו להבין, ע"מ שיוכל להתפתח רחוק יותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה